שלום שלום לכולכם,
שמי נעמה, אני נערת ליווי, וגרה אי שם במדינת ישראל. כאשר הצטרפתי לסוכנות הליווי שלי, לפני אי אלו שנים, היה לה תנאי ברור. את יכולה כבר עכשיו להתחיל לעבוד אתנו, אבל את חייבת לשכור שתיים שלוש דירות דיסקרטיות. לא ממש הבנתי, ושאלתי אותם – למה לי בכלל לשכור דירות דיסקרטיות? והתשובה לא איחרה להגיע. "נעמה, את חייבת לשכור דירות דיסקרטיות כי רק בהן השהייה רגועה, אינטימית וקצרה, וכך תפיגי ללקוחות שלך את המתח מחיי השגרה. תוכלי לשמור כך על הפרטיות שלהם, ואף אחד לא ינחש מעולם שבאותן דירות דיסקרטיות הלקוחות שלך מקבלים שירותי ליווי. וכעת נעבור לדון באחד המקרים שקרו לי ממש בשנותיי הראשונות כנערת ליווי –
נקראתי לבר על מנת לארח אורחים, שחגגו יום נישואין לחברתם. זה היה, כאילו, יום ההולדת ה-שלושים של החברה שלהם, שהצליחה בשוק, וההנהלה שלהם ערכה מסיבה בבר כדי שהקולגות יחגוג קצת. הוזמנתי להיות נציגה עירומה, יחד עם עוד כמה נערות ליווי. אך לא הכרתי את נערות הליווי האחרות – כנראה שהן לא היו מסוכנות הליווי שלי. במקום הראו לי היכן להחליף בגדים. בעיקרון, הייתי צריכה להוריד את כל הלבוש שלי וללבוש סינר קטן של ברמנית. הוא היה קטן מאוד – בקושי כיסה את הבטן שלי וכיסה רק מעט את הציצים שלי, באופן הזה שכל הפטמות קפצו כל הזמן פנימה והחוצה. בנוסף לכך, הוא נקשר עם הרצועות על הגב שלי, משאיר את כל התחת פתוח. הייתי מבזיקה את זה לפני כולם. זאת ועוד, כשהלכתי, הרגליים הזיזו את הסינר ובזווית הנכונה, הכוס המגולח שלי נראה. או שאפשר פשוט להסתכל מתחת לזה.
בחור שהראו ושסיפרו לי הכול, אמרו שזה היה שטיק – כדי שאוכל להראות את הגוף הארוטי שלי לאנשים בקהל. כשעמדתי מאחורי דלפק הבר, לובשת את זה, הייתי צריכה למשוך מבטים של אנשים כדי שהם יזמינו עוד משקאות. ודאי שגם בנות אחרות צריכות לעשות את אותו הדבר, לבצע בקשות שתייה של האורחים, שיזמינו אותן וחטיפים פשוטים – בנוסף לברמנים אמתיים, שתפקידם היה לעזור לנו ולהכין קוקטיילים מורכבים. כאשר ואם מישהו מזמין משקה שאני לא יודעת איך להכין, הייתי שואלת ברמן אמתי, כדי שיעזור לי. הרעיון מאחורי זה פשוט – חברה משלמת על כל ההזמנות מהבר הערב. אבל מכיוון שהם לא ידעו את החשבון הסופי מראש, הם היו משלמים משהו כמקדמה והשאר ישולם כאשר החשבון יימסר למשרד רואי החשבון של החברה. אז המשימה שלי הייתה להיות ידידותית במיוחד עם האורחים, להגדיל את ההזמנות שלהם. לפני הלילה הפעיל הזה, אף פעם לא חשבתי שעובדי משרד שותים כמו תחנת עגינה. הם הזמינו הכול ברשימה – וודקה, ג'ין, מרטיני, יין, טקילה, ג'ק דניאלס… בוודאי, רובם כיוונו למשקאות מהשורה הראשונה, הכי יקרים בתפריט (כן, למה שלא יעשו זאת אם החברה משלמת על הכול?). זה היה מאוד חריג עבורי לשמוע בקשות כמו '17 שיטות טקילה' או '25 כוסות יין מעל השולחן הזה'. הצ'ק עד סוף הערב אמור לעלות על עשרים אלף ₪ , אני מניחה, אבל שיש כסף, הכול נהיה הרבה יותר קל בחיים, הלא כן? …
About the author